
ורד דקל
המסע שלי עם האגן– מכאב לריפוי
12 שנים שהייתיי במסע של החלמה מפציעה במפרק הירך שלי ומכאבים כרוניים באגן.
דרך ההתמודדות האישית שלי למדתי על בשרי עד כמה הגוף והנפש פועלים כמארג אחד בלתי נפרד. שההחלמה שלי דורשת מענה רחב ועמוק. שהשיקום שלי חייב להיות הן ברובד הפיזי ובהחלט גם ברובד הנפשי. השינוי בגופי בנפשי ובעולמי החיצוני ממש התהווה במקביל. זה תמך את זה והתגלם במציאות.
החיפוש אחר ריפוי הוביל אותי ללמוד, לחקור ולרכוש כלים מגוונים מעולמות הגוף, התנועה, השיקום והנפש. מתוך ההבנה שהכאב שלי הוא לא רק מכני אלא גם רגשי, גיליתי עד כמה טראומה, מתח ופחד חיים בתוך הגוף ומשפיעים על הרווחה שלנו בחיים בכלל ובגוף בפרט.

הסיפור המלא
למסע הזה נדחפתי מתוך משבר. משבר זהות, אובדן עצמאות והחופש.
אף אחד לא סיפר לי שאני, החיים שלי, הגוף שלי והמערכות היחסים שלי ישתנו ללא הכר אחרי הלידה הראשונה. עכשיו אני אומרת - מה חשבתי לעצמי, אבל אז... נאבקתי ונשברתי.
למרות שהלידה היתה טבעית, קצרה ופשוטה סיימתי אותה שבורה ומעורערת. הלידה התנהלה כהלכה אך בבית החולים חוויתי חוסר מוגנות וחוסר אונים אל מול הצוות. אחרי הלידה הופיע לו כאב בגב תחתון ובמפרק ירך. ואם רגע לפני הלידה נהגתי לצאת לאימוני ריצה כל יום, אחרי הלידה לא הצלחתי בקושי לעמוד או ללכת מבלי לסבול. כל זהותי נלקחה ממני- מאישה עצמאית, עם עיסוקים שאיפות וחלומות חשתי אישה חסרת ערך בעולם, כבולה, מוגבלת וכאובה.
ככל שמצאתי יותר כלים שעזרו לי כך רציתי יותר להעביר אותם הלאה.
זה לא הגיוני שאשה תרגיש לא מוגנת ברגע כה מכוננן בחייה. זה לא הגיוני שזוג צעיר ואופטימי יוותר חסר אונים בלי תמיכה וכלים ברגע שהם הופכים להורים. זה עוול להישאר כך עם כאב כרוני כל כך הרבה שנים תוך כדי טרטור בין אורטופדים בדיקות וצילומים.
אז בסוף, אחרי הרבה שיטות טיפוליות וטרטורים, אורטופד אחד מצא איזה קרע בלברום שבירך והמליץ לי על ניתוח. ברגע שיצאתי ממנו פגשתי פיזיוטרפיסטית שהציעה לתת עוד ניסיון שמרני, אמרה שאחוזי ההצלחה של הניתוח אינם גבוהים ושכדאי למצות את כל האפשריות. אז..... המשכתי לחפש....ובסוף....מצאתי 😊
הלידה הראשונה שלי הביאה לתוכי הריון ארוך שבסופו התהוותה אני כדולה וכמטפלת בגוף-נפש.
כילדה רציתי להציל את העולם אז הלכתי ללמוד אקולוגיה וסביבה בטכניון. בדיעבד אני מבינה שהשליחות שלי היא אינה להציל את הים או היער. השליחות שלי היא דרך האגן.
"כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו".
הדרך שלי – חיבור בין גוף,נפש תנועה ותודעה

הכלים שלי
מתחום הגוף: למדתי תנועה שיקומית בגישה אינטראקטיבית בהנחיית גיל זולברג ואוהד אינטרטור. התמחיתי בטיפול במפרק ירך אצל Dr. Sarah Ellis Duvall והשלמתי הכשרות מקיפות בפילאטיס ויוגה איינגר.
מעולמות הנפש: למדתי באוסטריה תחת הדרכתו של אבי גרינברג את האמנות של שיעורי מודעות לגוף ולנפש דרך מגע ותשומת לב . בנוסף, העשרתי את הכלים הטיפוליים שלי בתקשורת מקרבת (NVC) ובמגוון טכניקות של מדיטציה ודמיון מודרך.
כיום: אני מעמיקה בתחום הטיפול בטראומה ולומדת גישות סומטיות מובילות מתוך הבנה שטראומה וכאב כרוני קשורים זה בזה ומשפיעים על הגוף והנפש כאחד. וכן לומדת תנועה והחלמה של ודרך הפאשיה באקדמיה של art of motion
אני אוהבת לנוע. לא משנה איך!
ריקוד, טיפוס, רכיבת אופניים, ריצה, צלילה, יוגה, פילאטיס, פונקציונלי, שחייה, משקולות, קרוספיט – זה לא באמת משנה. העיקר להרגיש את עצמי דרך הגוף, בתנועה.
במהלך העשור האחרון, הכאב תמיד היה שם – מגביל, מלווה אותי בתוך התנועה ואחריה. אז, במקום לעצור, הורדתי הילוך בעצימות, אבל המשכתי לחקור ולהתנסות בכל העולמות האלו מתוך גישה שיקומית. להתאמן עם כאב לאורך שנים לימד אותי איך זה באמת מרגיש כשכואב, מה עוזר, מה מחמיר, ומה פשוט לא עובד. בכל תחום מצאתי אלמנטים שתומכים בי – מחזקים, מניעים, משחררים – לצד כאלה שמכבידים, מעמיסים, מאלצים את הגוף לפצות בדרכים שפוגעות ומחמירות את הכאב.

היום, בקליניקה שלי, אני משלבת בין שיטת גרינברג לבין תנועה שיקומית. אני מלווה אנשים בתהליכי שיקום וריפוי, תוך חקירה של כאב ופחד והשפעתם על הגוף.
אני מאמינה שהגוף שלנו יודע לרפא את עצמו – אם רק נפסיק להפריע לו בכך.
בנוסף, מתוך אהבתי לתחום הלידה, אני מלמדת נשים הריוניות כיצד להרפות את גופן אל תוך הפחד והכאב שעולים בתהליך הלידה, כדי לאפשר חוויית לידה עוצמתית, מחברת ומעצימה. לכן, גם הוכשרתי כדולה ואני ממשיכה להעמיק בתחום הזה בכל הזדמנות. כמוכן, בקורס ההכנה ללידה אני משלבת כלים סומטים משיטת גרינברג המאפשרים להרפות אל אי הוודאות, השינויים והרגעים הלא צפויים בתוך הלידה עצמה ואחריה. להרגיש את העוצמה שלך מתוך הכניעה לתהליך עצמו היחודי לכל לידה ולידה באשר היא.
האני מאמין שלי- הגוף מספר את הסיפור שלנו
הגוף שלנו הוא המרחב שבו אנחנו חיים, פועלים ומרגישים. כל תנועה, החזקה או תחושה משקפת את הדרך שבה אנחנו מתנהלים בעולם. כשמופיעים כאב, מתח, מגבלה או מחלה – הם לא רק ביטוי של בעיה פיזית, אלא סימן לכך שהגוף מבקש שנעצור, נקשיב ונבין מה הוא מספר לנו.
אני מאמינה שהגוף זוכר. הוא שומר בתוכו חוויות, טראומות, פחדים וגם את הדרך שבה אנחנו מתמודדים עם החיים. כאב הוא לא רק סימן שמשהו "לא בסדר", אלא הזמנה להקשבה עמוקה יותר. האם אנחנו מחזיקים חזק מדי? האם התרחקנו מהקרקע, מהבסיס שלנו? האם הגוף שלנו מספר לנו על עומס רגשי שלא קיבל ביטוי?
דפוסים גופניים שהתפתחו במהלך החיים הם לא אקראיים – הם מנגנוני הגנה שנוצרו כדי להגן עלינו בשלב מסוים. אבל עם הזמן, הם הפכו להיות תגובות אוטומטיות, שפועלות גם כשכבר אין בהן צורך, ולפעמים דווקא מעכבות אותנו. הגוף ממשיך להפעיל את אותם מנגנונים, גם אם הם יוצרים כאב, מגבלה או חוסר נוחות. דרך עבודה מודעת עם הגוף, אפשר לזהות את הדפוסים האלו וללמוד איך לשחרר אותם, כך שהתנועה שלנו תהיה חופשית יותר והחיים שלנו יתנהלו בפחות מאמץ.
העבודה שלי משלבת בין עולם התנועה והשיקום לבין עבודה עמוקה עם הגוף דרך מגע ותשומת לב. אני מדריכה לפילאטיס שיקומי, עם התמחות במפרק הירך והאגן, ועובדת עם אנשים על יציבה, שיפור טווחי תנועה, חיזוק והבנה מחודשת של הגוף שלהם. במקביל, אני עובדת בשיטת גרינברג – גישה שמתייחסת לגוף כמקור עוצמה וריפוי. דרך מגע, הנחיה תנועתית והבנת דפוסים גופניים ורגשיים, אנחנו לומדים לזהות איך הגוף מחזיק מתח, פחד או כאב – ואיך לשחרר אותם.
העבודה עם הגוף מאפשרת לנו לגלות אפשרויות חדשות – לחוות יותר חופש, גמישות וביטוי עצמי. כשאנחנו משחררים דפוסים שמגבילים אותנו, אנחנו יכולים לנוע בעולם עם יותר קלות, עוצמה ובהירות, ולהגשים את עצמנו בצורה מלאה ושלמה יותר.
אני מאמינה שכל אחד יכול למצוא בתוכו את הכוח לריפוי, ברגע שמתחילים לשים לב ולתת מקום לתהליכים שהגוף מבקש לעבור.
בואו לפגוש את הגוף שלכם